Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 61a

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, מַאי אִיבְּעִי לֵיהּ קְרָאֵי? אָמַר לָךְ: טָמוּן וַחֲדָא מֵהָנָךְ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ.

Traduction

But according to Rava, who cited Rav Naḥman, the one who says that David asked with regard to the halakha of a concealed article damaged by a fire, for what purpose does he require the two verses that describe a field of lentils and a field of barley? Rav Naḥman could have said to you that David was asking both about concealed articles damaged by a fire and one of these other two dilemmas.

Rachi non traduit

ה''ג. קראי למה לי ולא גרסינן תרי:

Tossefoth non traduit

ה''ג אלא למאן דאמר טמון באש תרתי קראי למה לי. אבל הא לא בעי דלמה לי כלל קראי דחד קרא אצטריך לכל הפחות משום בעיא דטמון והא דכתיב ויצילה לר''י הצילה שלא הניח לשרוף כדי שלא יתחייב בטמון ולרבנן שהציל את המזיק שלא נתחייב לשלם אבל תרי קראי למה לי דלמ''ד לאחלופי אע''פ שאם לא היו עדשים היו צריכים לישאל אם מותר ליטול שעורים על מנת לשלם דמים מ''מ הזכיר עדשים לפי שהיו מזומנים שם והיו רוצים לפרעם תחתיהן ולמ''ד להציל עצמו בממון חבירו מיבעיא ליה בשעורין דלא חשיבי כל כך ובעדשים דחשיבי טובא אלא למ''ד טמון תרוייהו למה לי ובקונטרס גרס קראי למה לי:

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ''וְלֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם'' – אֲמַר: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא, לָא נִיחָא לִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ – מִכְּדִי גְּמָרָא הוּא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ, מַאי ''לֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם''?

Traduction

Granted, according to the one who says one of these two explanations, that David was asking either about repaying barley with lentils or burning the stacks of barley, this is as it is written of David: ''But he would not drink it'' (II Samuel 23:16). David said to himself: Since there is a prohibition involved in this action, it is not satisfactory to me to act in this manner, even though technically it is permitted for a king. But according to the one who says that David was raising a dilemma with regard to the halakha of a concealed article damaged by a fire, since they sent him an answer that was a tradition with regard to the halakha, what is the meaning of: ''But he would not drink it''?

Rachi non traduit

מכדי גמרא שלחו ליה. לא נצרך אלא ללמוד הלכה כמו ששלחו לו ומאי ולא אבה:

Tossefoth non traduit

מאי ולא אבה דוד לשתותם. הוה מצי למימר אחד מהנך דמיבעיא ליה עם טמון אלא משמע ליה דאכל מילתא דאיבעיא ליה קאי ומכאן קשה לפי פירוש הקונטרס דמעשה בא לפניו ששרפו אנשיו גדיש והיו בה כלים טמונים דלפירושו הוה ליה למימר שלא אבה דוד לשתות היינו שלא רצה להפטר מחמת שהוא מלך:

דְּלָא אַמְרִינְהוּ מִשְּׁמַיְיהוּ. אָמַר, כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי: כָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָמוּת עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – אֵין אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ.

Traduction

The Gemara answers: This means that he did not say the halakha in their names. He did not transmit the ruling in the name of those who went in the time of battle to ask the Sages what the halakha is. David said to himself: This is the tradition that I received from the court of Samuel of Rama: With regard to anyone who hands himself over to die for the sake of words of Torah, the Sages do not say a matter of halakha in his name, so that others will not follow this ruling and endanger their lives.

''וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה''' – בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דַּעֲבַד לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ, מַאי ''וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה'''? דְּאַמְרִינְהוּ מִשְּׁמָא דִגְמָרָא.

Traduction

The Gemara asks another question: The verse states: ''He poured it out to the Lord'' (II Samuel 23:16), which indicates that David acted stringently and did not rely on the lenient ruling that he received. Granted, according to the one who says either of these two explanations, that David asked either about burning the stacks of barley or about replacing their value with lentils, he poured out the water to God due to the fact that he acted for the sake of Heaven and did not rely on the lenient ruling he had received. But according to the one who says that David asked about a concealed article damaged by a fire, what is the reason that he poured out the water to the Lord? The Gemara answers: The reason is that they said this halakha in the name of the tradition, without associating it with any specific individual.

Rachi non traduit

דעבד לשם שמים. כיון דאיכא איסורא גבי איניש דעלמא:

מַתְנִי' עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר – פָּטוּר.

Traduction

MISHNA: If one kindled a fire that crossed a fence that is four cubits high, or if the fire crossed the public thoroughfare, or if the fire crossed a river, and in each case it caused damage on the other side, he is exempt from liability.

Rachi non traduit

מתני' דרך הרבים. י''ו אמות מעגלות דדגלי מדבר ילפינן במסכת שבת (ד' צח:):

גְּמָ' וְהָתַנְיָא: עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב!

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that if a fire crossed a fence that is four cubits in height, the one who kindled the fire is liable? This appears to contradict the mishna.

Tossefoth non traduit

והתניא עברה גדר כו'. אומר ר''י דאי גרסי' בברייתא עד ובמתניתין לא גרסינן עד לא ניחא דלא שייך למפרך כלל דפשיטא דברייתא מלמטה למעלה קא חשיב דבענין אחר לא מיפרש אלא עד ולא עד בכלל דבכל מקום ד' אמות כלמעלה מד' אמות ובמתניתין לא קתני עד דבארבע אמות פטור ואפילו קתני במתניתין עד כמו בברייתא אין שייך להקשות דפשיטא דמתניתין לא מיפרשא אלא מלמעלה למטה וברייתא לא מיפרשא אלא מלמטה למעלה אבל אי במתניתין קתני עד ובברייתא לא קתני עד אז שייך למפרך שפיר אי נמי בשניהם אין עד שייך למפרך שפיר דמתניתין קתני בד' אמות פטור וברייתא קתני חייב וא''ת אי בשניהם אין עד אמאי אצטריך לשנויי מתניתין מלמעלה למטה וברייתא מלמטה למעלה לימא מתניתין ד' אמות דוקא בלא עד וברייתא מיפרשא בעד וי''ל דכיון דלא קתני עד לא כאן ולא כאן סברא הוא דכי היכי דהך מיפרשא בעד הך נמי מיפרשא בעד:

עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות. בגמרא מפרש ארבע אמות משפת קוצים ולמעלה ונראה לר''י דאיירי שאין הגדר גבוה מן השלהבת שאם היה גבוה יותר מאי קמפליג בין קולחת לנכפפת מה לי זה ומה לי זה כיון שהגדר גבוה מן השלהבת מה יכולה להזיק אלא ודאי בשאין גבוה מן השלהבת איירי ומיהו כשאין עצי הדליקה גבוהין מן הגדר איירי שאם היו גבוהין מן הגדר מה מועיל שהגדר גבוה מן הקוצים הרי הוא כאילו היתה המדורה על הגדר אלא כשעצי הדליקה שוים לגדר איירי או נמוכים מן הגדר ועוד נראה דגבוה ד' אמות דקתני אעצי הדליקה קאי שהגדר גבוה מעצי הדליקה ארבע אמות ורב פפא בא להוסיף בגמ' שמשפת קוצים ולמעלה נמי בעינן ארבע אמות אבל פשיטא דמתניתין אעצי הדליקה קאי ולשון עבר לא שייך אם לא היה הגדר גבוה מעצי הדליקה אע''פ שהשלהבת עולה למעלה מן הגדר:

אָמַר רַב פָּפָּא: תַּנָּא דִּידַן קָא חָשֵׁיב מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה: שֵׁשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, חָמֵשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – פָּטוּר. תַּנָּא בָּרָא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה קָא חָשֵׁיב: שְׁתֵּי אַמּוֹת – חַיָּיב, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת – חַיָּיב, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב.

Traduction

Rav Pappa said: There is no dispute between the tanna of the mishna and the tanna of the baraita; there is merely a difference of how they stated their rulings. The tanna of our mishna counts downward from above to below. In other words, if the fire crossed a fence six cubits high, the one who kindled the fire is exempt; if it crossed a fence five cubits high, he is exempt; and this is the halakha until the fire crosses a fence of a minimum of four cubits high, where the one who kindled the fire is still exempt. Conversely, the tanna of the baraita counts up from below to above. The meaning is that if the fire crossed a fence two cubits high, the one who kindled the fire is liable; if the fire crossed a fence three cubits high, he is liable; and this is the halakha until the fire crosses a fence of a maximum of four cubits high, where the one who kindled the fire is still liable. Accordingly, there is no contradiction between the mishna and the baraita.

Rachi non traduit

גמ' תנא דידן קא חשיב מלמעלה למטה שש אמות או חמש אמות או ד' אמות פטור. דס''ל עד ועד בכלל:

ותנא ברא קחשיב מלמטה למעלה שתי אמות או שלש אמות חייב. וד' אמות פטור דס''ל עד ולא עד בכלל וכולן שוין בד' אמות דפטור לתנא דידן עד ועד בכלל לתנא ברא עד ולא עד בכלל:

אָמַר רָבָא: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ דְּפָטוּר – אֲפִילּוּ בִּשְׂדֵה קוֹצִים. אָמַר רַב פָּפָּא: וּמִשְּׂפַת קוֹצִים וּלְמַעְלָה אַרְבַּע אַמּוֹת.

Traduction

§ Rava says: When they said in the mishna with regard to a fire crossing a fence four cubits high that the one who kindled the fire is exempt, this is even in a field of thorns. Rav Pappa says: And Rava’s statement is referring to a case where the height of the fence is four cubits counting from above the upper limit of the thorns.

Rachi non traduit

ואפילו בשדה קוצים. אפילו היתה שדה שקופצת [לשם] האור מעל לגדר מלאה קוצים שנוח האש לבער בה ולדלג פטור:

אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה אַמָּה חַיָּיב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתְנִיתִין בְּנִכְפֶּפֶת, אֲבָל בְּקוֹלַחַת – אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא פָּטוּר.

Traduction

Rav says: They taught in the mishna that one is exempt from liability if the fire crosses a public thoroughfare only in a case where the flame blazes high [bekolaḥat]. But in a case where the flame blazes low [benikhpefet] and therefore spreads easily along the ground, the one who kindled the fire is liable even if the space that the fire crossed was up to one hundred cubits. And Shmuel said: The mishna exempts one from liability if the fire crosses a public thoroughfare in a case where the flame blazes low, but in a case where the flame blazes high, even any minimal gap between where the fire was kindled and where it caused damage renders the one who kindled the fire exempt.

Rachi non traduit

לא שנו. דפטור:

אלא בקולחת. אש שקולח מתמר ועולה למעלה:

אבל נכפפת. שהרוח מטה אותה וכופה לצדדין ומפסיק השלהבת ודולגת לשון מורי. לישנא אחרינא נכפפת אש נמוכה הולכת ונסרכת בעשבים ובקסמים שעל גבי קרקע הלכך אפילו עברה דרך רה''ר רחב מאד חייב:

Tossefoth non traduit

לא שנו אלא בקולחת. אגדר קאי וגרס אבל בנכפפת אפי' עד מאה אמה ולא גרס מאה מיל דמיל לא שייך בגובה ולפי הספרים דגרסי מאה מיל צ''ל דקאי אדרך רה''ר ואין נראה דהא בסמוך מייתי משנה דדרך הרבים ואמרינן עלה מאן תנא משמע דעד השתא לא איירי בה אע''ג דברייתא דתניא כוותיה גרס מיל דברוחב איירי ולא בגובה כדקתני ועצים מצויין לה מ''מ שפיר קאמר תניא כוותיה דברייתא מוקמה למתניתין בקולחת:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת וְעֵצִים מְצוּיִין לָהּ – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה מִיל חַיָּיב. עָבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית שֶׁהֵם רְחָבִים שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת – פָּטוּר.

Traduction

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav: In what case is this statement said that one is exempt if the fire crosses a public thoroughfare? It is in a case where the flame blazes high. But in a case where the flame blazes low and there is wood to keep it burning, one is liable even if it causes damage at a distance of up to one hundred mil. If the fire crossed a river or a pool [shelulit] of water that is eight cubits wide, he is exempt from paying for the damage caused, regardless of whether the fire blazed high or low.

Rachi non traduit

במה דברים אמורים. דאם עברה דרך רה''ר פטור:

שלולית. לקמיה מפרש:

דֶּרֶךְ הָרַבִּים. מַאן תַּנָּא? אָמַר רָבָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים (פָּטוּר).

Traduction

§ The mishna teaches: If the fire crossed the public thoroughfare, he is exempt. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this opinion? Rava said: It is Rabbi Eliezer, as we learned in a mishna (61b) that Rabbi Eliezer says: One is liable up to a distance of sixteen cubits, like the width of the public domain. By inference, one is exempt if a fire crosses a greater distance, i.e., across a public thoroughfare.

Rachi non traduit

ר''א. במתניתין:

Tossefoth non traduit

דרך הרבים מאן תנא רבי אליעזר היא. אמתניתין קאי והוי סתם ואח''כ מחלוקת:

אוֹ נָהָר. רַב אָמַר: נָהָר מַמָּשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי.

Traduction

The mishna teaches: Or if the fire crossed a river, he is exempt. Rav says: The term stream means an actual river. And Shmuel says: This term means a water channel.

Rachi non traduit

אריתא דדלאי. יאור קטן שדולין ממנו ומשקין שדות:

מַאן דְּאָמַר נְהַר מַמָּשׁ, אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא מַיָּא; וּמַאן דְּאָמַר אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי, אִי אִית בֵּיהּ מַיָּא – אִין, אֲבָל לֵית בֵּיהּ מַיָּא – לָא.

Traduction

The Gemara explains their dispute: The one who says that it is referring to an actual river, Rav, deems exempt one whose fire crosses a riverbed even when there is no water in it, since it is sufficiently deep and wide to prevent a typical fire from crossing it. But the one who says that it is referring to a water channel, Shmuel, holds that if the fire crosses a water channel that has water in it, yes, the one who kindled the fire is exempt. But if the fire crosses a water channel that does not have water in it, he is not exempt.

Rachi non traduit

מאן דאמר נהר ממש אע''ג דלית ביה מיא. דהואיל ורחב הוי כדרך הרבים:

Tossefoth non traduit

מאן דאמר נהר ממש אע''ג דלית ביה מיא. ואע''ג דברשות הרבים בעי ט''ז אמות הכא סגי בח' אמות מתוך שהנהר עמוק וגם יש בו קרירות מים שעוברים בו תמיד:

תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים.

Traduction

We learned in a mishna elsewhere (Pe’a 2:1): And these, the following list of features, divide a field for the purpose of pe’a, i.e., it is no longer considered a single field, but instead pe’a must be given from each separate section: A stream, a shelulit, a private road, and a public thoroughfare.

Rachi non traduit

מפסיקין לפאה. להניח פאה מכל אחד ואחד:

הנחל. שדה מכאן ושדה מכאן ונחל עמוק באמצע חייב להניח פאה מכל אחד ואחד:

דרך היחיד. ארבע אמות:

Tossefoth non traduit

אלו מפסיקין לפאה כו'. במסכת פאה (פ''ב מ''א) גרס בסדר המשנה דרך היחיד ואח''כ דרך הרבים ומפרש בירושלמי דמשום סיפא איצטריך למיתני דקתני הכל מפסיקין לזרעים ואינו מפסיק לאילן דקמ''ל דאפילו דרך הרבים אינו מפסיק לאילנות ועוד [קא] חשיב שם שביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והשתא שביל היחיד איצטריך לאשמועינן דאע''פ שהוא קטן מדרך מפסיק מאחר שהוא קבוע ודרך היחיד אצטריך דס''ד כיון שאין קבוע לא מפסיק אע''פ שהוא רחב ושביל הרבים אצטריך דס''ד אמינא דבשביל היחיד הוא דבעינן קבוע בימות החמה ובימות הגשמים אבל שביל הרבים אע''פ שאין קבוע בימות הגשמים מפסיק קא משמע לן:

מַאי שְׁלוּלִית? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם. רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ.

Traduction

The Gemara asks: What is a shelulit? Rav Yehuda says that Shmuel says: It is a place where rainwater gathers [sholelin]. Rav Beivai says that Rabbi Yoḥanan says: It is a water channel that distributes its spoils [shalal] to its banks, since the water spreads to the adjacent cisterns.

Rachi non traduit

שוללין. מתקבצין כמו מן השלל של ביצים (ביצה דף ז.) דבר אחר לשון שלל ומלקוח (במדבר לא) דבר המקובץ:

שמחלקת שלל לאגפיה. שמשקין אותן ממנה והן עושין פירות:

Tossefoth non traduit

שמחלקת שלל לאגפיה. כשגדלה האמה מתמלאה מים בורות שיחין ומערות שסביבותיה שמשקין בהם השדות:

מַאן דְּאָמַר מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם – כָּל שֶׁכֵּן אַמַּת הַמַּיִם; וּמַאן דְּאָמַר אַמַּת הַמַּיִם – אֲבָל מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם לָא מַפְסְקִי, דְּהָנְהוּ

Traduction

The Gemara points out that according to the one who says that it means a place where rainwater gathers, Shmuel, since gathered rainwater divides a field, all the more so does a water channel, which is both larger and permanent, divide a field. But according to the one who says that only a water channel divides a field, Rabbi Yoḥanan, he holds that only that divides a field, but a place where rainwater gathers does not divide the field, since these

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source